מה אני עושה שכמישהו לא כורע ומשתחווה לי?
האם האפשרות היחידה היא לתלות אותו על עץ?
הרהורים ומחשבות על הסיפור של המן, העץ וכל היתר.
צפייה נעימה.
האם האפשרות היחידה היא לתלות אותו על עץ?
הרהורים ומחשבות על הסיפור של המן, העץ וכל היתר.
צפייה נעימה.
יום ראשון, 6 במרץ 2011
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
איזה חוכמה יש בקטע הזה, חבל על הזמן. איך אפשר לקחת כל דבר לא רק בני אדם גם סיטואציות או תכונות בעייתיות שיש לי ולדעת להשתמש בהם בדרך שתעזור לי ולא רק לתלות אותם כלומר לנסות בכוח להתפטר מהם
השבמחקאהבתי. ואהבתי שזה בלייב.. למרות שקצת חולקת עליך
השבמחקבענין האפשרות לשנות את עצמי.. ואז הענין שמפריע לי ישתנה
זה לצערי לא תמיד פותר את הבעיה
לעיתים זה משאיר אותי בחוץ..
ולא שחושבת שלתלות על העץ זה פתרון.. חלילה.
בכל מקרה סחטן על הרעיון
דנוצ'קה- תודה רבה.
השבמחקהדס יקרה- את עצמי אני תמיד יכולה לשנות. את מי שמולי- לא תמיד ואם בכלל. לטעמי הרבה יותר קל לשנות את עצמי כי עלי יש לי אחריות ושליטה מלאים (רוב הזמן).כשאני משתנה, אז גם אם מי שמולי לא זז, זה יכול לא להפריע לי אם למשל זה השינוי הפנימי שעשיתי.
יש בזה משהו. תודה. הארת לי כמה דברים שאולי לא הבנתי ..
השבמחקוואו איזה נושא לא פשוט, נראה לי שלכולנו יש דברים שהיינו רוצים פשוט להעלים כמו תכונות ואנשים ובאמת נראה לפעמים שלשנות את עצמי זה בקטנה מול שינוי של העולם (כלומר אחרים) אבל לפעמים אפילו שינוי שלי בהתנהגות יכול לעזור ולהשפיע גם על הצד השני נכון שלא תמיד זה פשוט אבל אם מערבים בזה תפילה או/ו אמונה בבורא עולם שהוא זה שבסופו של דבר מכוון אותנו אחרי ההשתדלות שאנחנו עושים בעצמנו זה יכול לעזור מאוד
השבמחקגדול! במיוחד המשקפים!
השבמחקשושקה.
השבמחקאיך שמחת אותי עכשיו לכבוד ר"ח. בדיוק הייתי צכה קצת שימוח. זה נהדר. עד כמה שזה לא קל לאף אחד לבדוק מה השינוי שאני יכול לעשות וגם להתגייס כדי לעשות אותו, זה תמיד הדבר הנכון בעיני.
חוצמזה אני חושבת שאחד הדברים שעוזרים לי לעשות תשינוי בכוון הזה זו האופציה להסתכל רגע על עצמי בעין מבודחת, לראות שבאמת אני עושה ענין מוגזם
מדבר אחד ולצחוק על זה בטוב לב שמשחרר את האגו מלקחת את הכל ברצינות תהומית כל כך. זה כמו להסתכל על הדברים מבעד המשקפיים האופנתיות האלה שאת מרכיבה בסרטון הזה... הן נהדרות, זוכרת אותןלטובה גם משנה שעברה. חודש שמח מאד שיבוא עלינו ושפע ברכה לראשך הקודח.
ואגב מוילש, שתדעי לך, שאף אחד מלבדך לא שם לב שמשהו כאן מוזר או מסתורי. חוץ ממך. לבינתיים. שאלתי כמה אנשים והם דיברו על זגוגיות.
השבמחקחזיז ורעם!! איזה מתיקות!אח, קצת ג'אגלינג מחשבתי בסופו של יום..רבי נחמן אומר שאסור להיות זקן בעבודת ה'..וכמובן שהוא לא מתכוון לגיל כרונולוגי אלא לדברים האלה שתקועים אצלנו ואנחנו מרוב זיקנה מחשבתית משאירים אותם איך שהם,שוקעים בביצת ה-"ככה זה" וה-"זה מה שיש" ולא מנסים לאוורר, לשחרר ,להודות על מה שיש ,ולשמוח בקיים,להתנער ולשנות...את עצמנו.. לפעמים תוך שניה!
השבמחקמקסים מאוד. ואת קוראת ממש יפה
השבמחקוואו! כל כך חי ורלוונטי ועובר..
השבמחקתמשיכי! תמשיכי! תמשיכי! :)
לעיתים קרובות נאמרים דברי תורה כמעין עול, שמנימת השיחה ניכר שגם המעביר עצמו משתעמם אך עושה את חובתו. אצלך בולט ההיפך מזה, עוד לפני שאת מודה במפורש שאת מוצאת את זה גם אצלך בחיים, אפשר לראות שזה ממך.
מיקדת אותי בנושא הזה, זה גרם לי להרהר. אני חושב שדווקא מי שכל כך קרוב לשלימות, והוא מקבל את כל כוחו והתפעלותו וגאוותו מרעיון השלימות - דווקא הוא כל כך מוטרד מהפרט הקטנטן. המעבר מפרפקציוניזם להודאה ברוב הטובה הוא כנראה דורש פריצת דרך חדשה, כיון שעד עכשיו השמחה בפרטים היתה בגלל שהם לכאורה מביאים לשלימות אבל כשמתברר שהשלימות לא הושגה יש תחושה של כשלון.
הדימוי של "פרט קטן שאינו כורע ומשתחווה לי" בהקשר של אנשי יצירה למשל הוא נפלא, ומעורר, מעולם לא חשבתי כך על סיפור המן..
תודה רבה רבה רבה!
תמשיכי בבקשה להביא לנו עוד קטעים כאלה :)
תודה שושי!
השבמחקאהבתי מאוד!
כנראה שזאת נקודה שמאוד חשוב כרגע שאני אעבוד עליה, כי אני מקבלת תזכורות מכל כך הרבה כיוונים בשבוע האחרון...
לא קל, כי ה"מרדכי" שלי הוא דמות מאוד מרכזית בחיים שלי. ובכל זאת, ברור שהשינוי היחיד ש*אני* יכולה לעשות, הוא שינוי נקודת המבט, ההתייחסות והתגובות *שלי*.
תודה רבה רבה על נקודת המבט הנפלאה הזאת!
עפרה.
שושי יקרה
השבמחקד"ש באמצע החיים
מצאתי זמן של יישוב דעת לשמוע אותך וזה מ ע ו ל ה
נעם
ובסוף מה אנחנו עשינו עם המן ובניו?
השבמחקמסתבר שהשיטה היהודית של המגילה היא לתלות את האחר על עץ. ולא לקבל כל שונה ושונא.
אבל כמו תמיד את מקורית, אז נסלח לך ולא תלה אותך למרות שאת מאוד שונה עם המשקפיים האלו.
השיטה היהודית של המגילה? לא כל דבר שעשו פעם אומר שכך זה צריך להיות, שזה היה נכון או שכך זה צריך להשאר לדורי דורות. פעם למשל גם היה מלך- ולדעתי באחרי הימים לא יהיה.
השבמחקאת הרודנות יחליף שיתוף הפעולה.
לכן כתוב לבוא אל "הכהן אשר יהיה בימים ההם" כי לא כל מה שהיה, הוא גם מה שיהיה.
ולכן לא כל מה שעשו במגילה אני אומרת אחריו אמן.
בעיניי זו לא השיטה היהודית, אלא אולי השיטה היהודית הגלותית. או של פעם. אבל לא האידאית.
(תודה על המחמאות.. כיף.)
ממש יפה לראות את הדברים מזוית זו לא חשבתי או שמעתי על רעיון זה.
השבמחקשושי כל הכבוד לך שאת כזו פעלתנית כל הזמן ביצירה ועשיה
ממש יפה וחזק. ובאמת מרענן אל מול ההסתכלות השגרתית.
השבמחקהיה לי מאוד נעים להקשיב לך.
תודה רבה
פורים שמח
כל הכבוד, שושי.
השבמחקאהבתי את הקטע של לשנות יחס שלי לדבר שמעצבן אותי.
זה מזכיר לי בדיחה:
אדם אחד היה מרטיב. וידיד שלו אמר לו שאולי זאת בעיה פסיכולוגית והציע לו ללכת לפסיכולוג.
יום אחד הידיד פוגש אותו ושואל האם הפסיכולוג עזר לו. האיש עונה: כן, מאוד!
- הפסקת להרטיב?
- לא, אבל עכשיו אני גאה בזה!
חג פורים שמח!
שושי ,
השבמחקכזה כיף לראות ולשמוע אותך!
אהבתי מאד את הדיוק במה קורה כשמשהו לא משתחווה לנו.
אבל לגבי מרדכי- אני נוטה להסכים עם הדס. אפשר לשנות את עצמך- אבל זה די בודד.
יש משהו הרבה יותר משמעותי בלעשות את זה ביחד עם ה"מרדכי". כמובן- אם אתה רוצה אותי "מבפנים".
פורים שמח!
מרים
יפה מאוד מאוד!
השבמחק