נספח- וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת

אבל לא תמיד הבינו אלה שהיו בעלי כוחות מיוחדים שהסיפור הוא לשמש דוגמא לאחרים, ולא לשעבד או לרדות בהם. כך למשל במצרים החרטומים והמכשפים או פרעה חשבו שהם בעלי יכולות מיוחדות, מורמים מעם ולכן מותר להם לשעבד אחרים-- .

כמו שראינו המחשבה המצרית היא שא-לוהים מוגבל, ולכן הוא ברא אנושות מוגבלת ואחידה, שיש בה יחידי סגולה גאוניים ויוצאי דופן, שנחנו ביכולות מיוחדת כמו למשל להפוך מקלות לתנינים. אותם יחידי סגולה רשאים לשעבד את האחרים.

ראינו שהמשמעות הקיצונית ביותר לזה שכולם הם 'אותו הדבר, ושיש לי 'הרבה מאותו הדבר' היא שכעת אני יכולה לשעבד- כלומר להפוך את הזולת להיות אני, כי ממילא אנחנו אחידים ואין שום משמעות להיותו הוא בעצמו, ואני יכולה גם להרוג- כי ממילא עדין יישאר לי 'הרבה מאותו הדבר'.

דווקא אנושות שמבינה שכל נפש היא מקורית וייחודית ושגם כל עם הוא כזה, תשמור בקנאות על החופש ועל החיים. כי אם אני משעבדת מישהו- והופכת אותו להיות אני, אני מפסידה את המתנה המיוחדת שרק הוא יכול היה לתת גם לי. וכך גם אם אני משעבדת או מוחקת עם.

אבל, למרות שכבר מזמן יצאנו ממצרים, עדין יש רבים, גם מ 'מבית יעקב' שעדיין חיים את הפרשנות המצרית לקיום. לכן אנחנו עדין חוגגים את הפסח. כשנצא באמת ממצרים, לא יהיה יותר צורך לחגוג. או לזכור.

הפרשנות של מי שעדין לא יצא ממצרים ל- וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת היא של התנשאות. משפחות העמים באות אלינו כדי שנראה להן משהו שרק אנחנו יכולים ויודעים לעשות. לנו יש הר ובו אש פלאית, ולכן עליהם להיות כפופים אלינו.

אבל אנחנו רואים שהסיפור של 'אחרית הימים' שונה מהסיפור של מצרים.

אלא, כמו שראינו, באחרית הימים אין אנושות אחידה ששולטים בה 'פרעונים' כאלה או אחרים, אלא יש גּוֹיִם יש עַמִּים רַבִּים וישנן גם בֵּית יַעֲקֹב שמשתפים אלו את אלו במתנות שלהם.

וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם

כל עם שומר על מקוריותו וייחודיותו. ולא כולם טובעים בתלבושת אחידה, משעממת וממיתה.

על פי המחשבה הזו- אלוהים ברא אנושות המורכבת מנפשות ועמים, שכל אחת גאונית מקורית וייחודית וכל אחת מוסיפה להרמוניה האנושית את הצליל המיוחד שלה.

הפענוח של וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת על פי הסיפור הזה הוא שההר אינו סודי. הוא לא נמצא במחילות או במעמקי האדמה. אלא הוא נמצא במקום ידוע ומוכר- בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, כולם יכולים לראות ולמצוא אותו,של נפש שרוצה מוזמנת לבוא וללמוד את אותה התורה היוצאת מציון וירושלים- התורה שמספרת על חיים בעולם שבו הכל אפשרי.

לא כדי שמשפחות העמים יהפכו להיות כמונו. כפילים שלנו. אנחנו לא אימפריילסטים- אין לנו שאיפות כיבוש- לא של עמים וארצות וגם לא של דתות ותורות רוחניות. )הערה(

האמירה שיוצאת מהר בית אלהי יעקב היא- אנחנו למדנו להיות מי שאנחנו באמת, למדנו שהכל אפשרי- וכך גם אתם. השארו אתם, במקום המיוחד שלכם, באמריקה, באיראן או בהרי האלפים ותיישמו את הכלל הזה בדרכם המיוחדת, תחיו את זה ש 'הכל אפשרי'- אבל בדרככם הייחודית. ולא כמו שאנחנו.

בחזרה למאמר: בית ספר לניסים

הערה:

כדי להצטרף לעם שלנו- להתגייר, יש קושי. זה לא פשוט. וזאת בגלל ההבנה העמוקה שאין צורך להיות מישהו אחר. ולכן – כשנפש כלשהי מחליטה בכל זאת לעשות את המסע הזה, ומתוך הבנה שבכל כלל יש יוצאים מן הכלל, יש לה אפשרות כזאת- אבל המסע הוא ארוך ולא פשוט, כדי לאפשר לה מספיק זמן של חרטה, של אפשרות לחזור בה, ושל בדיקה שזהו באמת עבודה – הדבר הנכון.

על פי אותו רעיון שבכל כלל יש בדרך כלל יוצא מן הכלל- מן הסתם גם אותם יחידים מבית יעקב שאפילו באחרית הימים לא מבינים איך חיים על פי הכלל ש'הכל אפשרי', גם הם מוזמנים לבוא להר הבית- לאותו בית ספר לנסים.